ארנונה – מהות, מקור חוקי וזכויות החייבים

כל אחת ואחד מתושבי מדינת ישראל המחזיקים נכס מקרקעין למגורים או לעסקים, מחויבים בתשלום ארנונה לרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס.
ארנונה הינה מס מוניציפאלי המוטל על מחזיקי נכסים, ומטרתו מימון השירותים הציבוריים שמספקת הרשות המקומית לתושביה.

מקורות חוקיים ורקע היסטורי

בעבר הוסמכו הרשויות המקומיות להטיל ארנונה מכוח פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות, וכל רשות קבעה לעצמה צו ארנונה בהתאם לשיקול דעתה.

חוקי ההקפאה והרפורמה

• בשנים 1985–1992 נחקקו מדי שנה חוקי הקפאה שנועדו להגביל העלאות תעריפים חד-צדדיות

• בשנת 1992 בוצעה רפורמה מקיפה בדיני הארנונה, שמטרתה:

  • הגבלת סמכויות הרשויות

  • יצירת אחידות בגבייה

  • קביעת תעריפי מינימום ומקסימום

  • קביעת כללים אחידים למתן הנחות

החקיקה המרכזית

• חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג–1992

• תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)

• תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)

מכוח חוקים ותקנות אלו, כל רשות מקומית מחוקקת צו ארנונה שנתי הקובע:

• סיווגים

• תעריפים

• הנחות ופטורים

הסיווגים העיקריים לקביעת גובה הארנונה

גובה הארנונה נקבע לפי מספר קריטריונים מצטברים:

סוג הנכס

בהתאם לסעיף 269 לפקודת העיריות:

• בניינים

• קרקעות

• נכסים תפוסים או פנויים

• נכסים ציבוריים או פרטיים
  (למעט רחוב)

סוג השימוש בנכס

נקבע לפי מהות הפעילות ורמת הרווחיות:

• מגורים

• מסחר

• משרדים

• תעשייה

• בתי מלאכה

• בתי מלון ועוד

מיקום הנכס

• אזור יוקרתי לעומת אזור מוחלש

• אזור מסחרי פעיל לעומת אזור דל פעילות

שטח הנכס

החיוב נעשה במ"ר – אך שיטות המדידה משתנות בין רשויות:

שיטות מדידה נפוצות

• נטו־נטו – שטח רצפה בלבד

• נטו – רצפה + קירות פנים

• ברוטו – רצפה + קירות פנים וחוץ

• ברוטו־ברוטו – כולל גם חלק יחסי ברכוש המשותף

מי נושא בתשלום ומי זכאי להנחות או פטור

החייב בארנונה

• המחזיק בפועל בנכס:

  • בעלים

  • שוכר

הנחות ופטורים אפשריים

הרשות המקומית מוסמכת להעניק הנחות או פטורים, בין היתר ל:

• אזרחים ותיקים

• נכים

• הורים יחידים

• בעלי הכנסה נמוכה

• מוסדות חינוך, דת, תרבות וצדקה

• עסקים שהרשות מעוניינת לעודד (למשל: הייטק)

• נכסים ריקים

• נכסים שאינם ראויים לשימוש

• בניינים חדשים שטרם אוכלסו

הגשת השגה וערר על חיוב בארנונה

השגה למנהל הארנונה

• מועד: תוך 90 יום מקבלת הודעת השומה

• מענה הרשות: תוך 60 יום

• אי־מענה במועד → ההשגה נחשבת כמתקבלת

ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה

• מועד: תוך 30 יום מקבלת החלטת מנהל הארנונה

ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים

• מועד: תוך 45 יום מהחלטת ועדת הערר

חשיבות הייעוץ המשפטי

דיני הארנונה מלווים את האזרח ובעל העסק לאורך שנים, וכל טעות בסיווג, במדידה או בשימוש עלולה להוביל לחיובים מיותרים בסכומים משמעותיים.

לפני הגשת השגה או ערר, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, הבקיא:

• בצווי הארנונה העירוניים

• בתקנות ובחקיקה הרלוונטית

• בפסיקה העדכנית