מנהל מקרקעי ישראל – רשות מקרקעי ישראל

מנהל מקרקעי ישראל הינו הגוף האמון על ניהול הקרקעות שבבעלות המדינה, המהוות כ־93% מכלל הקרקעות במדינת ישראל.

קרקעות אלו שייכות לשלושה גופים עיקריים:

• מדינת ישראל

• קרן קיימת לישראל

• רשות הפיתוח

המנהל הוקם בשנת 1960 מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, כאשר מדיניותו נקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה אף היא בהתאם לחוק.

רפורמת 2013 והמעבר לרשות מקרקעי ישראל

ביום 1.1.2013 עבר המנהל שינוי מבני מקיף והפך רשמית לרשות מקרקעי ישראל, וזאת בעקבות רפורמה רחבה שמטרתה הייתה:

• הפיכתו לרשות ממשלתית מודרנית

• ייעול תהליכים ארגוניים פנימיים

• העברת זכויות הבעלות לחוכרים של נכסים עירוניים למגורים ולתעסוקה

בעקבות הרפורמה שונה גם שם החוק לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

מטרות רשות מקרקעי ישראל ותחומי פעילותה

מטרות הרשות ותחומי פעילותה המרכזיים, כפי שנקבעו בחוק, כוללים בין היתר:

• ניהול מלאי מקרקעי ישראל כמשאב לפיתוח המדינה לטובת הציבור

• יצירת עתודות קרקע בבעלות ציבורית לצרכים לאומיים

• קידום תחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות

• הקצאה ושיווק קרקעות לייעודים שונים – מגורים, תעסוקה, תעשייה ועוד

• טיפול בחוכרים ובבעלי זכויות במקרקעין

• פיקוח על שימושי קרקע

• קידום רישום זכויות בפנקסי המקרקעין

עמדת בית המשפט העליון לגבי מטרות הרשות

בפסק הדין בג"ץ 6618/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, קבע בית המשפט העליון כי:

• יש לשמור על מקרקעי ישראל בבעלות המדינה

• יש לרכז את ניהול ופיתוח הקרקעות בידי רשות סטטוטורית אחת

• יש למנוע העברת קרקעות לגורמים בלתי רצויים

• יש לאפשר מימוש מדיניות ביטחונית ולאומית

• יש להבטיח ביצוע פרויקטים לאומיים כגון קליטת עלייה, פיזור אוכלוסין והתיישבות חקלאית

• יש לשמור רזרבות קרקע לצורכי ציבור ולמנוע סחר ספקולטיבי בקרקעות המדינה

מבנה רשות מקרקעי ישראל

הרשות פועלת באמצעות מספר אגפים מקצועיים, ובהם:

• אגף תכנון ופיתוח

• אגף שיווק וכלכלה

• אגף חוכרים

• אגף קרקע חקלאית

• אגף רכישות בעלות ורישום

• אגף פיקוח

• אגף שמאות

בנוסף, הרשות מחולקת לשישה מחוזות גיאוגרפיים:

• מחוז צפון

• מחוז חיפה

• מחוז מרכז

• מחוז תל אביב

• מחוז ירושלים

• מחוז דרום

מקרים נפוצים בהם נדרש אזרח להתנהל מול הרשות

מאחר וכ־93% מקרקעות המדינה מנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל, מרבית האזרחים יידרשו במהלך חייהם להתנהלות מול הרשות. בין המקרים הנפוצים:

• חתימה על חוזה פיתוח, במסגרתו מתחייב יזם לפתח קרקע ולבנות עליה

• חתימה על חוזה חכירה, בעת רכישת זכויות חכירה או העברתן

• קבלת מידע מוקדם על:

  • דמי הסכמה

  • דמי היתר

  • דמי היוון

• קבלת אישור זכויות לנכסים שאינם רשומים בטאבו

• קבלת התחייבות לרישום משכנתא

• הגשת בקשה להעברת זכויות בנכס שבבעלות הרשות

ערעור על החלטות רשות מקרקעי ישראל

על החלטות הרשות ניתן לערער באמצעות הליכים משפטיים או באמצעות נוהלי ערר פנימיים, בהתאם לסוג ההחלטה.

במקרים של ערעור על שומת מקרקעין שנקבעה על ידי השמאי הממשלתי, ניתן לפעול בדרכים הבאות:

• בקשה לתיקון טעות טכנית בתוך 21 יום, בנושאים כגון:

  • טעויות חישוב

  • פרטי מקרקעין

  • זכויות קנייניות

  • מצב תכנוני

• הגשת טענה משפטית בתוך 21 יום

• הגשת השגה ראשונה בתוך 60 יום

• הגשת השגה שנייה בתוך 45 יום מקבלת ההחלטה בהשגה הראשונה

ליווי משפטי בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל

ההתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל כרוכה בהליכים בירוקרטיים מורכבים ולעיתים ממושכים, אשר רבים מהאזרחים מתקשים להבין ולנהל בעצמם.

למשרדו של עורך דין יואב קומבליס ניסיון רב שנים בהתנהלות שוטפת ומגוונת מול רשות מקרקעי ישראל, ואנו נשמח לסייע גם לכם בכל עניין הקשור לזכויותיכם במקרקעין.