הגשת תביעה משפטית בענייני מקרקעין לפי החוק בישראל
עורך דין יואב קומבליס מסביר על הסרך החוקית והנכונה להגיש תביעות בענייני מקרקעין לבתי המשפט בישראל...
הגשת תביעה משפטית בענייני מקרקעין לפי החוק בישראל





הגשת תביעה משפטית בנושא מקרקעין

Hebrew

תביעות משפטיות במקרקעין נוגעות לכאורה, ומעצם טיבן, לסוגיות שונות בנושא נכסי המקרקעין שבבעלותנו או בהחזקה שלנו, כמו במקרים של שכירות או חכירה.

נדגיש כבר בתחילת הדברים כי תביעות מסוג זה הנן מורכבות ביותר והסיכוי לנהל תביעה לבד, שלא באמצעות עורך דין, ולזכות לתוצאות המצופות, אינו גבוה וזאת בלשון המעטה.

לפני שיוצאים לדרך ומגישים תביעה, חשוב לאבחן ולהגדיר היטב את מהותן הספציפית של התביעות הללו, וזאת הן לעניין תקופת ההתיישנות החלה עליהן, הן לעניין קביעת הסמכות העניינית של בתי המשפט המוסמכים לדון בהן, והן לעניין קביעת הסמכות המקומית של בתי המשפט המוסמכים לדון בהן.

לעניין ההתיישנות קובע סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 כי תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין – הנה 7 שנים.

מאידך, לגבי תביעה בענייני מקרקעין, יש להבחין בין התיישנות של תביעה במקרקעין שאינם מוסדרים ורשומים בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) – 15 שנים, לבין התיישנות של תביעה במקרקעין מוסדרים – 25 שנים.

לעניין הסמכות העניינית – יש להבחין בין תביעות שבסמכות בית משפט השלום לתביעות שבסמכות בית המשפט המחוזי (סעיף 51 (א)(3) וסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984).

תביעות שבסמכות בית משפט השלום

המדובר לרוב על מקרים שעניינם תביעות בגין חזקה במקרקעין. כך לדוגמא: תביעה לפינוי וסילוק יד, תביעה לסעד המצהיר מי בעל הזכות החוקית להחזיק בנכס.

שימוש במקרקעין כגון תביעה בגין מטרד ליחיד לפי סעיף 44 לפקודת הנזיקין, וזאת כאשר הנתבע מתנהג או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של התובע או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם.

חלוקת מקרקעין, כגון תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, וחלוקת שימוש במקרקעין כגון תביעה לגבי הסכם שיתוף.

יודגש כי תביעות המקרקעין אשר נדונות בבית משפט השלום אינן תלויות בשווי המקרקעין, כי אם בסוגן בלבד, כפי שפורט לעיל.