ערעור על חיובי ארנונה - הכיצד ובאילו מקרים ניתן להגיש ערר?
עו"ד יואב קומבליס מסביר על האפשרויות להגיש ערעור על חיובי ארנונה והדרך לעשות זאת לפי חוק...
ערעור על חיובי ארנונה - הכיצד ובאילו מקרים ניתן להגיש ערר?





הדרך להגשת ערעור על חיובי ארנונה

Hebrew

ארנונה הינה מס מוניציפאלי המוטל על תושבי הרשות המקומית אשר מחזיקים בנכסי מקרקעין בתחומה, וזאת לצורך מימון מכלול השירותים הציבוריים שאותה רשות מקומית מחוייבת לתת לתושביה.

כמעט כל אחת ואחד מבעלי נכסי המקרקעין בישראל משלם מיסי ארנונה מדי חודש בחודשו, בהתבסס על משתנים רבים, כפי שנקבעים בחוקי העזר העירוניים של כל אחת מהרשויות בישראל.

הכירו את ההליכים...

במקרה והנישום, תושב הרשות המקומית, סבור כי נפלה טעות כלשהי בחיוב הארנונה שהוטל עליו, פתוחים בפניו שני מסלולים עיקריים ושונים לתקיפת חיוב זה, וזאת בהתאם לסוג הטענות שבדעתו לטעון כלפיו:

טענות עובדתיות - המתייחסות לטעויות שנפלו לכאורה בפרטים העובדתיים - טכניים עליהם מתבסס החיוב בארנונה.
טענות מהותיות – המתייחסות לפגמים שנפלו בחוקיות צו הארנונה המקומי שמכוחו הוטל החיוב בארנונה על הנישום או לעצם חוקיות החיוב כשלעצמו.

מסלול תקיפת שומת הארנונה בהתבסס על טענות עובדתיות

מסלול זה מוגבל לארבע טעויות עובדתיות – טכניות בלבד אשר הנישום יכול לטעון שהן נפלו בשומת הארנונה שהושתה עליו, וזאת בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976(להלן: "חוק הערר"):

  1. טעות בקביעת האיזור שבו נמצא הנכס
  2. טעות בציון סוג הנכס, גדלו, או השימוש בו
  3. החייב אינו מחזיק בנכס
  4. החייב אינו בעל שליטה בנכס או שהחוב נפרע ע"י המחזיק בנכס, וזאת כאשר מדובר בנכס שמוגדר כעסק בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים התשנ"ג

במסגרת מסלול זה, הנישום רשאי להגיש השגה על החיוב בארנונה בפני מנהל הארנונה, וזאת תוך 90 יום ממועד קבלת הודעת השומה.