הזכות לביטול הסכם מקרקעין נתונה עקרונית לצד הנפגע בלבד
בית המשפט המחוזי בתל אביב עסק בשאלה המעניינת מי למעשה רשאי לבטל הסכם במקרקעין...
הזכות לביטול הסכם מקרקעין נתונה עקרונית לצד הנפגע בלבד





מי יכול לבטל חוזה העוסק במקרקעין?

Hebrew

סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע כי מי שנפגע מהפרת הסכם רשאי לבטלו.

ואכן במסגרת הסכמים רבים, כמו גם חוזי מקרקעין, מקובל לקבוע כי הצד שנפגע כתוצאה מהפרת ההסכם, רשאי לבטל את ההסכם, תוך יצירת אבחנה בין תנאים לביטול הסכם עקב הפרה רגילה, לבין התנאים לביטול הסכם עקב הפרה יסודית.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם גם הצד שהפר את ההסכם רשאי לבטל את ההסכם או שמא זכות זו נתונה לצד הנפגע בלבד.

שאלה זו נדונה במסגרת הליך ה"פ 39970-08-14 פורת נ' אבן בדולח בע"מ אשר התנהל בפני ביהמ"ש המחוזי בת"א.

תיק זה עסק בהסכם מקרקעין במסגרתו רכש זוג קונים מחברה קבלנית דירה חדשה אשר טרם ניתן לה היתר בניה. לשם קבלת היתר הבניה, היה על החברה לפעול לשינוי התב"ע שחלה על המקרקעין, ועל כן החברה התחייבה במסגרת ההסכם לפעול לשינוי התב"ע ולקבלת היתר הבניה.

בהתאם לכך הותנה תוקף ההסכם בקבלת היתר הבניה לדירה תוך שנה מחתימתו, וכן נקבע כי חוץ מהתשלום הראשון אשר שולם כבר במעמד חתימת ההסכם, יתר התשלומים מותנים אף הם בקבלת היתר הבניה לדירה.

לגבי האפשרות לבטל את ההסכם עקב אי קבלת היתר הבניה נוסח ההסכם באופן שאינו ברור. כך שבתחילה קבע ההסכם כי במידה והיתר הבניה לא יתקבל תוך שנה, כל אחד מהצדדים יהיה רשאי לבטלו בתוך חודש לאחר מכן.

לאחר מכן נקבע בחוזה כי במידה והקונים לא יודיעו על ביטול ההסכם תוך אותו חודש, יוארך אותו החודש בעוד חודשיים נוספים, במהלכם יוכל כל אחד מהם להודיע שוב על ביטול החוזה.

כעבור כשנה דרשה החברה הקבלנית מהקונים לשלם לה את התשלום השני בסך 300,000 ש"ח בטענה שהיתר הבניה המובטח התקבל.