חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 פרשנות והסברים מאת עו"ד יואב קומבליס
עורך דין יואב קומבליס מסביר ומפרש נקודות מתוך חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969...
חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 פרשנות והסברים מאת עו"ד יואב קומבליס





הכירו את חוק המקרקעין תשכ''ט - 1969

Hebrew

חוק המקרקעין הינו חוק בסידרת חוקים המסדירים את הנהלים המשפטיים במדינת ישראל. חוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") עשרה פרקים העוסקים בעסקאות ורישומן, בעלות והחזקה, בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת, דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר, שיתוף במקרקעין, בתים משותפים ושאינם משותפים, מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד.

עד לחקיקת חוק המקרקעין הוסדר הנושא בהתאם לחוקי הקרקעות העותמאניים משנת 1858.

חקיקת החוק נמשכה 20 שנים ומאז נכנס לתוקף תוקן עשרות פעמים. לצורך חקיקתו בשנת 1949 הוקמה ועדה אשר כללה מומחי משפט המקרקעין ביניהם שופט המומחה בתחום ראש אגף רישום והסדר קרקעות במשרד המשפטים.

החוק הוגש לאישורה של הכנסת בשנת 1964. החוק נדון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת במשך חמש שנים ואושר בקריאות שנייה ושלישית בכנסת בשנת 1969.

החוק נכנס לתוקף בשנת 1970. מטרת חקיקתו היתה לבטל את סוגי הקרקעות הקיימים ואת תוקפם של חוקי הקרקעות העות'מאניים המיושנים, אשר הקשו על העברת זכויות או רכישתן ולקבוע שיטת רישום כוללת ומוסדרת.

שר המשפטים דאז, ד"ר דב יוסף, אמר כי החוק משקף מצב מדיני וחברתי קיים ומתקן את הטעון תיקון מבחינה משפטית.

באילו עניינים עוסק החוק?

בפרק א' החוק מגדיר מהם מקרקעין מוהם מקרקעין מוסדרים, פרטים אודות תהליכי הרישום, בעלי תפקידי ברישום, מפקחים וממונים. החוק מגדיר מהן שכירות, בעלות, משכנתה וזיקת הנאה במקרקעין.